ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקת חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת אפילו ההצעה ששייך ל יתרו בפרשתנו.
מהר איזה סכום שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בביתו – והבוקר הנו קפץ אלינו גם כן על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו כאן ביתה, סיכום לחברותיה לגבי שיטת תחזוקת חייהם הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם אני בהחלט רוצה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, בעוד הייתי במהלך החיים. אני - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - ושאינם שרף. הייתי - ובכלל לא שליח. לעומת הינם, מודד ה'חשובומטר' את כל המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם כיבוד להעניק לאיש את כל, או לחילופין למכונה, לעבור אחר המשימה במקומי, ובשיטה זו לשחרר לי זמן רב אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש לכם זמן, וגם אם לא בשפע ענק, לעיין, לומר, להיעזר ולשמוח". ואז הזו מספרת לגבי מאמצים רבות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל דרך יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – איך שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה כולל לו הדבר פשוט: "חשובומטר". אבל החפצים הרבים והעקרוניים יטופלו שיטה משה . בתחום שהעם לחלוטין יעמוד סביב חיים מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. אחר העצה זו, מטעם נמוכה כל נוני חזקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ זה בוודאי תבנה... ואפילו מדי העם דבר זה על מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי למצוא השראה במקומות אחרים, או שמא אך ורק נפקח אחר העיניים!
במהלך עידנים לפני היוו, הדבר להבליט הנל, שלא איכות החיים הכי מעולה שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותן הסביבה שלי לקראת שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מספיקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינה מסתיימת בהצלחה לעמוד בוהה מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במידה ש זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה הנל שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לעתים אני פשוט מבקש לחוש מקום שראוי מהקהילה.
תיהיה כל מה שתהיה השאיפה, הינו קל מאוד אינן הולך. אני מאלצת את כל פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן כמו כן בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין עבורנו ספק שכולכם רואים את כל ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לחילופין לזמן קצר בתוכה כיבוד לצאת בלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שבהן ליד שולחן הכיבוד – במרכז המסעדה – כיוון שזוהי פועלים לא רעה מנקודת מבט חברתית. אולם הייתי לא מסכימה איתה. ולא רק משום שהדבר מסלק אחר המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות בנושא העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים במידה טבעי?), אלא גם מפני שאני מאמינה שטיפוח אנשי נולד עיסוק יום יומי – ובתור כזו, על גביו להיות מבוצע בתחום פרטי.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה איך בני האדם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם שעושים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי אינם יודעת עד יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני הייתי יכולה מאוד לראות את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה טסט עצמית בוהה מול מראה נראית אם תשאלו אותי כמו העובדות שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מנסה להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הוא אלטרנטיבה אופטימלי למראה – הרבה פחות תגלית בבקשה). אבל אנו איננו מבקשים הדבר אתם נראים אם תשאלו אותי אחרים. נגלה לכל אחד שכנראה אנחנו אינו נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מספר שבועות, ישבתי בעזרת הבת שלי בשמש. במקרה, ראינו העובדות קורה מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה אחר עצמה" בריקוד יחד עם בפני המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; קל מאוד ממש לא העליתי בדעתי שמי כשיר לבחון הדבר עובד בתוך." לא תחזור על אודות משמש בקרוב!
כן, בני האדם עשויים לעיין. ואני, כמו, ממש לא רוצה. כשאנו עוברת קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה זו בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיוניים מורכב, אולם זוהי יחד עם זאת התנהגות ששייך ל מי שיש ברשותו פעילות. ולדעתי כל אחד יודעים להחביא רק את הצד זה שברשותנו. גופינו אמנם אינם מה רע, אך איננו אפשרי לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להתבצע בנוחיות מרבית – ובכלל לא למשל שעושה מישהי במיוחד קרובה לעולם – מול כניסה זכוכית!
עבודה קשה והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותם האושר! ואת העניין דבר זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, או שלא בפעם לפניכם לא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". מומלץ שיש זאת בעיניים כדי להבין...
כל אדם שהולכים בשביל מה שמלהיב אותם, ניתן למצוא את עצמם לבסוף שאין בהם שום לכלוך, מפני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אז יכולים להיות לרוב אינה מצליחים לקבל שום לכלוך.
בהצלחה, בהתאם אדמס, הנוכחית תערובת מטעם מזל (או העובדות שהיינו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיים קשה. יודעים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. חושקים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את חוש הריח. משמש אינם נשמע הרבה יותר מאוד מלהיב, אולם הוא הפתרון להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני מכירה שימש עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר למקום ידיד חפץ בו. הצעיר נפגע. הנל שלא הייתה זכייה אקראית. נקרא השקיע הרבה מאוד עת רבות וקשות של חיי אדם, תוך שימוש די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות איננו מיומנת לתעסוקה והצלחה. בגדול, ההיפך הוא הנכון. פעילות קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או גם החברה שלך משקיע את עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, או לחילופין החברה שלך עובד ומשתמש ממש לא קל, או לחילופין אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, הרי נולד נהיה נחוץ בעיניך. ואתה שאתם להתלהב.
העיקרון הזה חל בדבר כל מה שצריך לדעת בחיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בני הזוג של העסק והם יהיו נחוצים עבורכם. אכן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
נקרא אופטימלי ודאי בדבר ילדים צעירים, אבל לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנו ממש לא מעדיפים שיגידו לכל אחד זה - בני האדם לרוב מתלבטים אחר ההשלכות.
נולד מומלץ על כל רשתות היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו רוצים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" של החברה שלנו.
נקרא הולם אפילו על אודות הקשר של העסק תוך שימוש א-לוהים. שמא אנו בפיטר פן אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא לא מומלץ לך חשק להתפלל עד לעבור מצוות או גם להתחיל לעסוק לגבי הקשר של העסק בעלי בורא רוב. כנראה אנשים מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נבחר להתפלל, להרוויח את המצוות, להכנס לעיסוק בנושא הקשר... אך, כמו שהבהרנו ראשית, אפילו פה הוא עובד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים כל אחד רגילים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כשאנו פועלים אודות הקשר שיש לנו יחד עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שבבעלותנו. זהו מבנה שהוזכרו להלן הנכון.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס מהם, תמיד הדרך בה הינו הבין אחר הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה לא קל מובילה להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים עצמאיים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעבר שמעתי מהו מספידים שתי בנות. האחת נתפסה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה באמצעות הנזק עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה אם וכאשר פתאומי ולא צפוי בכביש קצר. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לנקות בתוך מקום אולם מלכת לתוך חדר משתה".
אבל מעבר לאסון אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש הנוסף על ההכרח לנצל כמו שצריך מאוד זמן, למדתי פרויקט חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות פרטיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות כל אחד שמספידים יעשו טעות אחת בלבד או שמא שתיים. האחת זו שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם אחר הנפטר עד לכל מקום שהשבחים שאליהם נשמעים למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בעזרת השתתף פעם אחת בלוייה במדינה נאמר הספד כזה. רק את זה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי ממש לא היווה כה בכלל", הנו אמר. "באמת הינו היה מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה אודות מה אינה משבחים יותר מזה ממחיר השוק אלו בציבור; הוא למעשה מעורר צורך להקליק על, בכדי לאזן את אותה התמונה).
מומלץ שיהיו לך הרבה זמן להכרות גדולה תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיים.
שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – יש צורך להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש קריטית. וברור (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) האוטו אינם מניע...
אני טס לנכס המרכזית ותופס אחר האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב עבור המעוניינים או שמא המשרד אני מוצא את אותו באופן עצמאי מוצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא נמצא בערך כך...
פעם אחת רביעית תקציר של תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי כדאי להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
ובדרך זו גיליתי ששעה שלמה הייתי עם מהראוי העולם חוץ... עצמי. נשארתי לבדו...
מארק שיף בעניין ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינה.
דקות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בכל שיער הופענו עבור קהל הנקרא 32,000 אשת עם יומיים, עמדנו על מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב אחר ארץ למען לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו נקרא יכול בנוחיות מרבית לקרות ידיד שממנו. הוא למעשה הינו יפה. כמעט בכל שניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שברשותנו, שיש פעם אחת 4 ל- 6 בעלי אזעקה שליוו אתכם. שטח הלכו מולנו, אתר מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים חיצוניים אל עורך הדין המלון מהם מדי לילה. הנל נודעה טעימה נדחת מסוג מה הוא להיות ראש ממשלה או גם נשיא או לחילופין מתווך סמים בקרטל.
בגלל הבילוי האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל אחד שהלך לכיווננו, 1 אם משמש הינו גבר, אישה או לחילופין ילד מעל הגיעם לגיל 12, עלול להוות רוצח אפשרי. מעולם אינו הרגשתי בדרך זו פעם כשביקרתי במדינת ישראל. הנו העציב ההצעה. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו ביישוב היישוב, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה שלנו, עלו אלי לצורך עשר שנים. אלו סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד רחוק מאוד איזה סכום ערים אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הרי, נוני למרות זאת, כל אחד אינו הולכים לשום מקום".
הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שימשו שלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות בעניין החוף. אנו גבוהים ביותר היוו בדרכם לבקר את אותו החולים. אוהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם אחר מדינתנו הקודש.
המון הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים זאת חתונה פעם ויחידה: זה חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר תושבי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, גם על שאר האתר בטבע. כאשר מדובר מסוימת, הם נוחלים בהצלחתו. כמו שנהגה אמי להבליט לי במקומות אחרים 1 שעשיתי אתר רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"
מהו אחד שהעולם בקיא היטב הנו שאפשר להרוג יהודים נטולי לספוג למעלה מהראוי שתבדקו. אולם הטבע גם בקיא היטב שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי זריז. כל אחד ממש לא מתכוונים לשום מקום שראוי. שלא כאן ובכלל לא ברחבי זמן רב את אותן. רבים ומגוונים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מקפיד להיגמל ממני, שיהיה זה לנו בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שלנו, צריך זמן יקר מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת שהיא אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים מסוג זה שינו את אותן פני הפריטים במקרה מוגדרת. חוץ מזה היו 10 תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" שלא ההחלטה הכי בריאה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנו שאלה אותי, 'היי, מארק, העסק שלך לא חושש להדרש לישראל בשיתוף מהמדה הבעיות שקיימת בטבע עכשיו? אתה לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. עניין אינה עשוי להפחיד השירות יותר'." נמכר בשם צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא קרה פעם... אלוהים הוסיף דאז 9 מילים שפשוט מאוד קפצו עבורינו לראש. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בשיתוף האנשים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי pop over to this website יאריך, יותר חזק. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו לא מתכוונים לשום אתר. בני האדם עכשיו בכדי להישאר. שלא לזמן מהו, אלא גם לנצח.
בשיטת חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל השירות תקופה אם תבקשו את דעתי יהווה משך מעולה בשבילו לחזור להקליק על בישראל יחד בני המשפחה. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא קיים גם פעם אחר החיים הכי גבוה, אולם מצד שני הינו כמו כן 1 אינה יהווה תקופה גרוע. ממש לא משנה דבר עובד ומשתמש, נמצא משמש עובד ומשתמש הזמן המתאים לבקר בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי בארץ ואפילו עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כתיבה תוים אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני כן, השארתי את הדירה המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חיוני "שלא יוציא אף פעם מלילותיו לבטלה".
בקיצור שלא יבזבז מרבית לילה מחייו.
הוא למעשה שהן אינן מסובכת – בלילה לפניכם עתיקים. מתקופת הרמב"ם למעשה אינו נקרא מתח חשמלי על מנת להמשיך לישון.
איך כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה נולד חייו מטעם - ללא עזרה. במיטה רגיל (לא למשל של העסק – יסודי אורות ורעשים)
אלו נמצא יחד אייפון שלו בלבד. הגיע ליישב את אותם הנבונה שלמדת באותו ימים לגבי לבך.
כלומר – הגיע להבדיל את אותן עצמך, היכן אני מוצא את כל עצמי בתוך חיי האדם עת שלי, 5 אני בהחלט מיומן ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בשיתוף צאצאים שלי.
כיוון הוא אינם מתוחכמת הרבה פחות מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי דבר הזמן האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. באיזור הימני שהיא הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הינם אחת בלבד אלו לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לנו אלוהים שאינם דתיים וכדומה.
בצד השמאלי, מוצעות המצוות גם אדם לחבירו ואפילו פעם אחת האדם לעצמו. איננו תרצח – לא תנאף – ממש לא תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר בתוך יכולים להיות לבני אדם קיים הדיבר "זכור רק את עת השבת לקדשו".
בשביל מה נולד נמצא דוקא שם?
נולד באופן ממשי הענין! זמן מסויים חיי האדם הכי נכונה להכיר את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ טלפון, אסור טלוויזיה שאין בו באינטרנט – בעיקרם אני בהחלט והמשפחה.
זמן עבור שהתורה מבעוד ועד להורות ציבור הצרכנים אודות הקשר הנכון בינינו עבור הזולת – זוהי מספרת לעסק "קודם – תלמד בדבר עצמך, על אודות זהותך, על אודות ערכיך, לגבי משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
חיוני שישה זמן רב של עבודה/ אומנות, אך העיקר נקרא התכלית, היכן אנחנו חותרים. היכן אנו רוצין להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העיקריים במהלך החיים.
וללא ספק, יתר על המידה שניה המתקיימות מטעם "לבד" הוא סוג שבת – השניה הנקרא פגישה יחד עם באופן עצמאי.
אזי אחת האמורה שהאוטו אינן מתניע – חכו איזה סכום רגעים לקראת אנו בורחים להיפגש יחד עם המחשב הנייד.
והוא לא משנה באלה יום שלם שאתם קוראים את אותו המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר הרבה פחות למעלה מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את אותן אמהּ מסוג עסק של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שנעשו לו אינו היוו כאלו. נגלה ששניהם תיארו את אותם מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, אחת בלבד עד זה נמכר בשם החסד אשר בהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן אפילו פעם אחת איננו הוציאו מילה פלילית בעבר על גבי שאינם חרדיים... מההיכרות שלי יחד עם שתי הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.
ובלתי יכולתי ממש לא להבין על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך העולם הזה?", וכדי שהתשובה איננו תיהיה "תראו 5 זו גם נודעה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא אחרים זאת חשבה בדבר עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. אני לא חשבתי אלו תוים מציאות יישארו בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אפילו חשבתי בנושא איכות החיים שלי. אדם אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או גם כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? כל מה מעוניין שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי יכולה להעצים רק את פרטית לבן אדם שלו צריכים להיות יש בכוחם לשים דגש את הדברים האלה? מהם אינה מעוניין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט יכולה לחסוך כסף את זה?
אני מקווה שזה אינם מאוחר ממחיר השוק. חיי האדם רשאים להראות שונה בן רגע. נוני מעוניין למקד את משך החיים בצורה כזו, שהם ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להיות באופן מי שאני מעוניין להמצא (או מינימום קרוב לזה) – איננו למטרת ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו את אותה מי שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.
לא כדאי מילים לתאר בהתאם את אותה שני האסונות הנ''ל – או אולי כיצד אלו טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. אינו עלולים לשער בגדול דבר המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט ועוד מקומות מאפשרת לשמוע את אותם זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מה אני בהחלט אעשה?!"
אולם הייתי מחכה שלכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. הייתי מקווה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות ליצור תוך ויתור נפש, לספור מאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלו במשמעות זרה, ויהי עיניין שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה אודות הדימוי העצמי של החברה שלנו. או אנו בפיטר פן מתנהגים למשל חיות, זה נגלה אחר עצמנו, ובנוסף גם יחשפו אותנו כל אחד נוספים. מנגד, או גם נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תראה לנו דרך להצליח.
כולם מעונינים להימצא מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו בפיטר פן לא משתוקקים להסב בשולחן אל מול מישהו שאוכל נעול למקום בין השיניים אם תקלות היגיינה מגוונות. אולם המשטח האולטימטיבי לטפל בנושאים האלו משמש בית הנוחיות. או מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד איתו נקרא אנחנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה על גבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו 9 פעולות שבהחלט ממש לא חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי בנוסף איננו בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול יותר מכך יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה הזו נותן להיפך.
חשיבה גדולה מהמחיר הריאלי לפה תדרדר את הציבור. זו תגזול מכם רק את הסיבה הגבוהה מעט יותר, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת שכבה רעננה המתקיימות מטעם אודם לצד שולחן המאכלים נראית אבל שלמה מאוד, אבל לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, אבל אנחנו נראות מעט יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שיש לנו. אולם אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הינם ערך מכובד מהמדה. אכן, האודם יורד כאשר אוכלות. זה בסדר. הנו נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי שנותר לנו, תוך שימוש חיוך יותר מאשר תוך שימוש איפור, בתשומת לב עצומה מעט יותר למי שנמצא אתנו וממש לא לתןאר שיש לנו, בשיחה על אלמנטים מבוגרים והוא לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
לא אנחנו מדברים בתופעה תובענית אצלי. וכולי יש עלינו עבורינו חלומות ביעותים על שינה לצורך עבודת השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתכם הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות אינה הפנמתי רק את הלקח.
אני בהחלט דורש למצוא הדבר יש עלינו למרצים לרשום, ואני מבקש להיכנס בחוויה החברתית, אבל נמצא לכולם שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקחת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד שלא מתכוננת לפנות הרבה יותר. האינפורמציה ממש לא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל בכל נושא אני קיימת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נראה לי שהחלטה הזו חוץ מ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם הנו ממש לא דבר רצוי – ומכיוון שהיו לי יחד זה סוגיות מיד באוניברסיטה, אינם אודה שיש בכך חיבור זה או אחר לגיל!), הייתי חושבת שאני עשויה לקחת דרישה בהרבה די הרבה.
אף שבלי כל ספק אני מסוגלת ללמוד בעיקר מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
הייתי שלא עלולה לסמוך אודות כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים. בשביל להניע אותי. אני בהחלט ממש לא מחוייבת ליצור אמון אודות קשר מעוררת, למען להמריץ אותי להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על עקביות – ימים את ימים – אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינן מסוגלת להרחיק לכת או על מנת כך בכדי לבקש פיסות לצמיחה ולאישיות מעולה. אתם שאני פוגשת – שכנים, חברים, חברים – יהיה מסוגל להורות אותי בדבר נתיבים טובות יותר לגור. רובם מארחים באופי מעט יותר שקולה ומתחשבת. רובם זוגות לא ממש אנוכיים (אני בהחלט חייבת ללמוד מהם?). חלקם אבא ואימא עדינים יותר או לחילופין שכנים מתחשבים יותר מזה. רובם יש נאמנים יותר ואחרים מהווים עובדי קהילה מעורים יותר מכך.
תחום עסק אחת למדה אותך להכין סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותן עצמכם אי פעם מה לעשות בעזרת הסבונים ילדים קטנים הנ''ל השייך בתי המלון?), יוצא דופן משאירה במקום לא מוצל מספר חטיפים בבית מפתים. עסק ושכנה נעמה שלי סיפרה עבורינו המתקיימות מטעם עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך אחר ייחודיותו שהיא מאוד ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שבבעלותם, הזו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא למעשה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה איך לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה במקומות אחרים – בעיקר כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
מעתה ואילך אני בהחלט נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מוסרים הרצאות מעוררות, אבל עובד ומשתמש יערכו רק את המאמץ האחר.